גיל המעבר

גיל המעבר

תוכן עניינים

גיל המעבר בדרך כלל מתייחס לנשים אך הוא מופיע גם אצל גברים. תופעות גיל המעבר (גיל המעבר – מנופאוזה) מתבטאות בעיקר בשינויים הורמונליים ושיבושים משמעותיים באיזון הורמונלי.

נשים חשות בשינויים הורמונליים בצורה דרמטית וחדה, ולכן אם יש תופעות של חוסר איזון הורמונלי, השפעתן מתחדדת, עד כדי שיבוש חיי היומיום. שינויים בפעילות ההורמונים בעקבות המעבר בין תקופת הפוריות לבין תקופת גיל המעבר מלווה בתופעות של גלי חום, הזעות לילה, אוסטאופורוזיס, עייפות, עליה במשקל ועוד.

אצל גברים לעומת זאת, הירידה בטסטוסטרון, ההורמון הגברי העיקרי, מתרחשת בצורה הדרגתית ומתחילה כבר בשנות ה־40 לחיי הגבר. אצל גברים ניתן לראות עלייה בשכיחות מחלות לב, דיכאון, הפרעות בפעילות הקוגניטיבית ובזכרון, שברים בעצמות, ירידה בתפקוד הכללי וירידה בתפקוד המיני. ניתן לטפל בתסמינים השונים במתן הורמונים ביולוגים בהתאמה אישית.

ראוי לציין כי תופעות לוואי לחוסר איזון הורמונלי עשויות להופיע ללא הקשר מגדרי.

המקור של בעיות רבות בגוף הוא הורמונלי במהותו, כשביטוי מובהק לכך ניתן למצוא בגיל המעבר. היכרות עם ההורמונים שעלולים להשפיע לרעה על הגוף תאפשר להגיע לשורה התחתונה: מציאת פתרונות לקשיים הנגרמים מחוסר איזון הורמונלי.

הורמונים בהגדרתם הם חומרים כימיים המופרשים במקום אחד בגוף ומשפיעים על אחר. בהורמונים לא הגודל הוא שקובע, והרי הם כל כך קטנים וכה חשובים. בכל רגע מתרחשות בגוף האדם אלפי פעולות, אשר רבות מהן – מפעולות פיזיות, דרך התנהגותיות ועד לרגשיות – אינן יכולות להתבצע ללא בקרת ההורמונים. למעשה, נדרשת כמות קטנה של הורמון כדי לשנות את חילוף החומרים של התאים הקולטים את ההורמונים.

גיל המעבר

8 סימנים המעידים על חוסר איזון הורמונלי

הזעות ליליות

נשים בגיל המעבר, סובלות לעיתים מרמות נמוכות של פרוגסטרון, יחוו בעיות בשינה אשר נגרמות כתוצאה מחוסר איזון הורמונלי. אנשים רבים הסובלים מבעיות שינה עלולים לחוות גם הזעות ליליות. בקרב נשים הזעות ליליות נגרמות מתוצאה של רמות נמוכות של פרוגסטרון ועליה בהורמון האסטרוגן ההופך להיות הדומיננטי מבין השניים, בשילוב עם עודף של קורטיזול המתרחש בגיל המעבר, מה שיוצר מצב של הזעת יתר.

 

בקרב גברים התופעה הזו נגרמת כתוצאה מרמות נמוכות של טסטוסטרון. רמות נמוכות של טסטוסטרון נגרמות כתוצאה עלייה בגיל או בגלל שיבושים בתפקודי המערכת האנדוקרינית. הזעות לילה יכולות להוביל לחוסר מנוחה והפרעות שינה החשובות לשמירה על הבריאות הכללית.

שינויים במצבי הרוח

כולנו חווים לפעמים ימים קשים בהם אנו מרגישים חרדה או ירידה במצב רוח. אך רוב הזמן, הם חולפים כפי שבאו ואנו ממשיכים בחיינו כרגיל. במקרים רבים בגיל המעבר כאשר התדירות ועוצמת השינוי במצבי הרוח מלווים חרדתיות יתר, תחושות אלו הולכות וגוברות בהתמדה. חווים תנודות חוזרות ונשנות במצב הרוח אשר לעיתים מלווה בתחושות דיכאון. ייתכן שמדובר בחוסר איזון הורמונלי, אשר נובע מתפקוד לקוי של המערכת האנדוקרינית.

שיבוש ברמות ההורמונים הנוכחים בגוף, משפיע מאוד על מצב הרוח שלנו.
מצבי רוח קיצוניים עשויים להתפתח ואף עלולים לפגוע גם ביחסים שלנו עם הסביבה, אורח חיינו ואף תפקודי יומיום.

עליה במשקל 🫃🏽

למערכת ההורמונלית השפעות מורכבות ישירות ועקיפות על מערכת העיכול. תאי הרירית המצפות את דפנות המעיים מכילות קולטנים המגיבים לאסטרוגן ופרוגסטרון. מכאן כי שינויים הקשורים בגיל המעבר המתבטאים ברמות גבוהות או נמוכות מהרגיל של שני הורמונים אלה, משפיעות על עיכול המזון ועל פעילות מערכת העיכול בכלל.

בנוסף בעקבות מחסור בשינה, יש עליה בהורמון גרלין, שמגביר תיאבון וירידה בהורמון לפטין שמרסן את התיאבון. שילוב של שתי הבעיות הללו מביא להגברה של התיאבון.

ניתן להצביע על כך כי עלייה במשקל עשויה להיות תופעת לוואי של חוסר איזון הורמונלי.

עייפות 💤

נשים מדווחות על יותר הפרעות שינה ועייפות כשהן מגיעות לגיל המעבר. ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון משפיעים על מצב הערנות והעייפות שלנו. להורמונים האלו יש השפעה ישירה על תהליך השינה או על מצב הרוח והמצב הרגשי, המשפיעים בצורה עקיפה על השינה. חוסר באסטרוגן קשור בקשר ישיר לתסמיני גיל המעבר כגון גלי חום והזעת לילה, שיכולים להפריע בשינה. לרמות אסטרוגן ופרוגסטרון השפעה על השינה והעייפות במשך היום. העייפות שכיחה יותר בתקופת גיל המעבר ומחריפה עם השנים בשל השינויים והתעוררות חוסר איזון הורמונלי.

גיל המעבר

גלי חום בגיל המעבר

גלי חום הם אחד מסימני ההיכר של גיל המעבר. גל חום נוצר בגיל המעבר כתגובה למצב של חוסר איזון הורמונלי. הגל יוצר תחושה פתאומיות של חום אשר מתפשט בגוף, בעיקר בפנים, בצוואר ובחזה. במהלך גל החום, עורך עשוי להאדים, כאילו שאת מסמיקה.
גלי חום יכולים לגרום לך להזיע מאוד ואף לעורר תחושת צמרמורת.

גיל המעבר

קשיי ריכוז וזיכרון ושיבושים קוגניטיביים

בעיות הזיכרון עשויות להיות קשורות לירידה הטבעית בזיכרון המתרחשת עם הגיל או כתוצאה מתסמינים של גיל המעבר. לאסטרדיול (מרכיב של אסטרוגן), תפקיד חשוב ורב השפעה על הזיכרון, החשיבה ותהליכים קוגניטיביים נוספים.
כאשר ישנה ירידה ברמות האסטרדיול בזמן גיל המעבר (גיל המעבר), אנו עלולים לחוש קושי בריכוז וזיכרון. עוד גורם העלול לגרום לקושי זה הינו מתח ולחץ הנגרמים מחוסר איזון ברמות הורמון הקורטיזול. במחקרים נמצא שרמות גבוהות של קורטיזול גורמות במשך הזמן לפגיעה משמעותית בזיכרון ואף בתהליכי הלמידה.

גיל המעבר

ירידה בחשק המיני בגיל המעבר

ירידה בחשק המיני שכיחה בנשים בסוף שנות ה- 40 ובשנות ה- 50 שלהן, אך חשוב להדגיש כי השפעת הגיל על עוצמת החשק המיני משתנה מאישה לאישה. אצל חלק מהנשים ישנה ירידה משמעותית בחשק המיני בגיל המעבר, בעקבות חוסר איזון הורמונלי.

אצל גברים בגיל המעבר, ירידה בחשק המיני זהו אחד התסמינים הבולטים ביותר, והיא נובעת כתוצאה מרמות נמוכות של טסטוסטרון בגוף. גבר בגיל המעבר יחווה ירידה בכמות הזקפות העצמוניות, ירידה בפעילות המינית, ליבידו נמוך, ירידה באיכות הזקפה וחוזק האורגזמה, ירידה בכמות פעילות מינית, שפיכה יותר חלשה ואף ירידה בכמות נוזל הזרע.

ירידה במסת שריר 💪🏽

המקור של בעיות רבות בגוף הוא הורמונלי במהותו, כשביטוי מובהק לכך ניתן למצוא בגיל המעבר. היכרות עם ההורמונים שעלולים להשפיע לרעה על הגוף תאפשר להגיע לשורה התחתונה: מציאת פתרונות לקשיים הנגרמים מחוסר איזון הורמונלי.

הורמונים בהגדרתם הם חומרים כימיים המופרשים במקום אחד בגוף ומשפיעים על אחר. בהורמונים לא הגודל הוא שקובע, והרי הם כל כך קטנים וכה חשובים. בכל רגע מתרחשות בגוף האדם אלפי פעולות, אשר רבות מהן – מפעולות פיזיות, דרך התנהגותיות ועד לרגשיות – אינן יכולות להתבצע ללא בקרת ההורמונים. למעשה, נדרשת כמות קטנה של הורמון כדי לשנות את חילוף החומרים של התאים הקולטים את ההורמונים.

בגיל המעבר חווים שינוים הדרגתיים, אך לעיתים דרמטיים ביכולת להפעיל את הכוח ושרירי הגוף על הסביבה. אם אתם מרגישים שקשה לכם להרים דברים או לעשות פעולות בסיסיות כמו הליכה קצרה מביתכם למקום קרוב. ייתכן שאתם סובלים מחוסר איזון הורמונלי שגורם לירידה במסת השריר ובכך מחלישה אותו. התופעה הזו נגרמת לרוב כתוצאה מירידה ברמות הטסטוסטרון שאמנם נמצאות ברמות גבוהות יותר אצל גברים, אך ירידה שלהן יכולה להשפיע גם על חוזק השרירים בקרב נשים. לשיבושים הורמונליים אלה השפעה ישירה על תהליכי בנייה ופירוק של תאי שריר ועצם. חוסר איזון הורמונלי עלול להוביל להידרדרות במסת שריר משמעותית.

שיבושים באיזון הורמונלי הנובע מגיל המעבר, עשוי להוביל גם לאוסטאופורוזיס, אשר הינה מחלה רב מערכתית, שפגיעתה העיקרית היא במבנה העצם ומערכת השלד.

בגיל המעבר נשים עשויות לאבד עד 20% מצפיפות העצם בתקופה של 5 עד 7 שנים לאחר שהן מפסיקות לקבל את המחזור החודשי. לכן בגילים אלה ישנה חשיבות גדולה לשמירה על האיזון ההורמונלי. בשלבים אלה של החיים חוסר איזון הורמונלי עלול להוות גורם תחלואתי ישיר ולכן ההמלצה היא לפעול מיידית לאיזון נוכחות ההורמונים הרצויה.

מאמרים נוספים

התופעות העיקריות של גיל המעבר

יש נשים שגיל המעבר עובר אצלן בצורה פשוטה יחסית, אולם אצל רוב הנשים יופיעו לקראת סוף שנות הארבעים ותחילת שנות החמישים תסמינים שונים דוגמת גלי חום והזעה, השמנה, עייפות, נדודי שינה, יובש בנרתיק, שינויים במצב העור, דיכאון וירידה בחשק המיני. הסיבה לרבות מהבעיות היא שהשחלות בגוף האישה כבר אינן מקשיבות להורמונים שמפרישה בלוטת יותרת המוח. הן מייצרות פחות הורמונים, והמחזור החודשי הופך להיות קצר ובלתי סדיר עד להפסקתו המוחלטת.

מדוע זה קורה לנו?

כל אישה נולדת עם כמות מסוימת של ביציות. כאשר מתמעטות הביציות בשחלות, יש ירידה הדרגתית בכמות האסטרוגן המיוצר על ידי השחלות. אֶסְטְרוֹגֶן הוא שם כולל לקבוצת הורמונים שמיוצרים בגוף, אשר האסטראדיול (E2) הוא ההורמון החשוב ביותר בה. הוא מיוצר בעיקר בשחלות, בשליה ובבלוטת האדרנל, ואחראי על התפתחות הרחם, החצוצרות, הנרתיק והשדיים. ההורמון מצוי גם אצל הגבר, אך בכמויות קטנות.

ירידה נוספת, המתרחשת במקביל, היא בייצור ההורמון פרוגסטרון. המדובר בהורמון נשי המופרש בעיקר מהגופיף הצהוב שבשחלה, לאחר הביוץ. הפרוגסטרון מופרש במידה קטנה יותר מבלוטת יותרת הכליה ומהשליה אצל נשים, או מהאשכים אצל גברים.

לא לנשים בלבד

חשוב לציין בנקודה הזו כי גם גברים עלולים לסבול מתסמיני גיל המעבר, גם אם אצלם התסמינים פחות חדים בהשוואה לנשים. בין התסמינים בולטים הזעה, חוסר שקט, השמנה (בעיקר באזור הבטן), ירידה במסת השריר, חוסר מוטיבציה, עייפות, פגיעה בזיכרון לטווח הקצר, דיכאון, ירידה בהערכה העצמית, הפחתת החשק המיני ועוד.

"אשם" מרכזי בכך הוא הטסטסטרון, הורמון המין הזכרי העיקרי המיוצר באשכים (ואצל האישה בכמות קטנה בשחלות) ומשפיע רבות על הדחף המיני. החל משנות השלושים בחיי הגבר – ובעיקר מגיל חמישים ואילך – חלה ירידה משמעותית בייצורו. כמכלול הירידה בהפרשת ההורמונים אצל הגברים היא הדרגתית ונמשכת פרק זמן ארוך יותר. לעיתים נוצר קושי לחוש בשינויים הגופניים והנפשיים העוברים על הגבר, ומכאן שיש הטוענים כי גיל המעבר אצלם אינו קיים כלל.

המטרה: להחזיר את האיזון ההורמונלי

עד לפני כמה שנים, מדע האנדוקרינולוגיה – העוסק בחקר ההורמונים – היה תחום בו רב הנסתר על הגלוי. עם התפתחות המחקר והרחבת הידע, אנו מבינים כיום טוב יותר את מנגנוני הפעולה של ההורמונים ויכולים לרפא מחלות רבות שנגרמות עקב מחסור או עודף הורמונים. חוסר איזון הורמונלי משפיע על איכות חיינו, אך הודות לרפואה המתקדמת ניתן לטפל בו בדרכים שונות:

  • טיפול הורמונלי קונבנציונלי, המספק לגוף הורמונים סינטטיים במקום אלה שהפסיק לייצר. הטיפול זול יחסית וזמין, בין השאר דרך קופת חולים. החסרונות הם קושי בהטמעת ההורמונים בגוף ותופעות לוואי אפשריות
  • נטורופתיה מציעה פתרון תזונתי לתופעות גיל המעבר, דוגמת שילוב מזונות עשירים באסטרוגנים מהצומח. הטיפול יכול לסייע, אך אינו יעיל מספיק
  • טיפול הורמונלי ממקור טבעי – מבוסס על הורמונים מרכיבים צמחיים, ולא סינטתיים, הזהים ביולוגית להורמוני הגוף. ההורמונים כוללים את המבנה ההורמונלי המדויק של אלו האנושיים, כך שנעשה שחזור הורמונלי מושלם

השורה התחתונה: חשוב להכיר את כלל השיטות, לבדוק, להתייעץ ולהחליט מהו הפתרון הטוב ביותר עבורכם.

גיל המעבר

נשים יכולות להיכנס להריון במהלך גיל המעבר, השלב המוביל למנופאוזה, ואפילו בשלבים מוקדמים של גיל המעבר. למרות שהפוריות יורדת ככל שנשים מתבגרות ומתקרבות לגיל המעבר, עדיין אפשר להן להרות עד שהן מגיעות לגיל המעבר. גיל המעבר נחשב בדרך כלל להשלים כאשר אישה עברה 12 חודשים רצופים ללא מחזור. עם זאת, חשוב לציין כי הסבירות להיכנס להריון בגיל המעבר נמוכה משמעותית בהשוואה לשנות רבייה מוקדמות יותר. מומלץ לנשים שאינן מעוניינות להרות להמשיך להשתמש באמצעי מניעה עד שיאשרו שהן לאחר גיל המעבר. התייעצות עם איש מקצוע בתחום הבריאות יכולה לספק מידע והכוונה מותאמת אישית יותר לגבי פוריות ואמצעי מניעה במהלך גיל המעבר.

גיל המעבר מביא לסיכונים בריאותיים ארוכי טווח מסוימים שנשים צריכות להיות מודעות אליהם. סיכונים אלו כוללים:

1. אוסטאופורוזיס: הירידה ברמות האסטרוגן בגיל המעבר עלולה להוביל לירידה בצפיפות העצם, להגביר את הסיכון לאוסטאופורוזיס ולשברים.

2. מחלות לב וכלי דם: לאחר גיל המעבר, נשים הופכות רגישות יותר למחלות לב, אשר ניתן לייחס אותן לשינויים באיזון ההורמונלי והזדקנות.

3. עלייה במשקל: תנודות הורמונליות במהלך גיל המעבר יכולות לתרום לעלייה במשקל, במיוחד סביב הבטן. עליה במשקל יכולה להגביר את הסיכון למצבים בריאותיים שונים כמו סוכרת ומחלות לב וכלי דם.

4. שינויים במצב הרוח ודיכאון: שינויים הורמונליים במהלך גיל המעבר יכולים להשפיע על מצב הרוח של האישה ולהגביר את הסיכון לדיכאון וחרדה.

5. בעיות בריאות מיניות: גיל המעבר יכול להביא לשינויים בבריאות הנרתיק, כמו יובש ואי נוחות בזמן קיום יחסי מין, שיכולים להשפיע על הסיפוק המיני.

6. בריחת שתן: הירידה ברמות האסטרוגן עלולה להחליש את שרירי שלפוחית ​​השתן והשופכה, ולהוביל לבריחת שתן ולהגברת הסיכון לדלקות בדרכי השתן.

חשוב לנשים לתעדף את הבריאות והרווחה הכללית שלהן במהלך ואחרי גיל המעבר. בדיקות סדירות, בחירה באורח חיים בריא ותקשורת עם אנשי מקצוע בתחום הבריאות יכולים לסייע בהפחתת הסיכונים הללו ולנהל תסמינים ביעילות.

כן, גלי חום והזעות לילה הם תסמינים שכיחים שחוות נשים רבות במהלך גיל המעבר. גלי חום הם תחושות חום פתאומיות ועזות שמתחילות בדרך כלל בחזה או בפנים ויכולות להתפשט בכל הגוף. לעתים קרובות הם מלווים בהזעה, שטיפה של העור ודופק מהיר. הזעות לילה מתייחסות להזעת יתר במהלך השינה, שעלולה לגרום למצעים לחים או ספוגים.

גלי חום והזעות לילה נגרמים בעיקר משינויים הורמונליים במהלך גיל המעבר, במיוחד מהתנודות ברמות האסטרוגן. בעוד המנגנונים המדויקים אינם מובנים במלואם, מאמינים כי ההיפותלמוס, החלק במוח שאחראי על ויסות טמפרטורת הגוף, ממלא תפקיד בהפעלת התסמינים הללו.

התדירות והחומרה של גלי חום והזעות לילה עשויות להשתנות בין נשים. חלקם עשויים לחוות אותם מדי פעם, בעוד שאחרים עשויים לחוות אותם מספר פעמים ביום, מה שמוביל לאי נוחות, הפרעה בשינה והשפעה אפשרית על איכות החיים. עם זאת, חשוב לציין שלא כל הנשים יחוו תסמינים אלו, ועוצמתם ומשך הזמן שלהם יכולים להשתנות.

אם גלי חום והזעות לילה הופכות מטרידות ומפריעות לחיי היומיום, ניתן לבחון אסטרטגיות ניהול שונות, כולל טיפול הורמונלי, שינויים באורח החיים וגישות חלופיות. התייעצות עם איש מקצוע בתחום הבריאות יכולה לספק הדרכה אישית ואפשרויות טיפול המבוססות על הצרכים האישיים.

גיל המעבר עצמו מתייחס לנקודה שבה לאישה לא קיבלה וסת במשך 12 חודשים רצופים. עם זאת, כל המעבר בגיל המעבר, הכולל את התקופה שלפני גיל המעבר, המכונה פרימנופאוזה, יכול להשתנות במשך הזמן.

בממוצע, פרימנופאוזה יכולה להימשך כ-4 עד 8 שנים, אם כי היא יכולה להיות קצרה יותר או ארוכה יותר עבור נשים בודדות. במהלך גיל המעבר, רמות ההורמונים משתנות, והמחזור החודשי עלול להיות לא סדיר. שלב זה מתחיל בדרך כלל בשנות ה-40 של אישה, אך הוא יכול להתחיל מוקדם יותר או מאוחר יותר עבור חלק מהנשים.

ברגע שאישה מגיעה לגיל המעבר, התסמינים שחווים במהלך גיל המעבר, כגון גלי חום ושינויים במצב הרוח, עשויים להימשך זמן מה, אך בסופו של דבר הם מתפוגגים עבור רוב הנשים. עם זאת, חשוב לציין שגיל המעבר הוא תהליך ביולוגי טבעי, ומשך הזמן יכול להשתנות מאדם לאדם.

אם יש לך חששות או שאלות לגבי חווית גיל המעבר שלך, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע רפואי שיכול לספק הדרכה ותמיכה מותאמת אישית בהתבסס על הנסיבות הספציפיות שלך.

חייגו 072-2744162 או
השאירו פרטים לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות!

מאמרים נבחרים

עוד מאותו נושא