טרשת נפוצה אבחון וטיפול
תהליכי אבחון טרשת נפוצה נקבעים על פי מאפייני הסימפטומים הראשוניים, אשר בגינם פונה המטופל אל הרופא. במחלת טרשת נפוצה אבחון הינו שלב משמעותי, אך לעיתים מעוכב, בשל מורכבות המחלה והשונות הרבה בין המטופלים. התהליך עצמו של אבחון טרשת נפוצה אינו אחיד גם בשל ריבוי הסימפטומים אשר מתבטא בדרך כלל בתמונה קלינית שונה מחולה לחולה.
על אף שכיום קיימת המודעות לטרשת נפוצה הרי שאופי ההתפרצות ההדרגתי, הרגרסיביות וריבוי הסימפטומים גורמים במקרים רבים לכך כי במחלת טרשת נפוצה אבחון מתרחש לרוב בשלב שבו המחלה פעילה ואף נוכחת בחיי היומיום. שלב בו החולה חשוף להתקפי המחלה. אי הנוחות, הסבל והכאב שלהם השפעה מיידית על חיי היומיום לצד התמודדות נפשית מאתגרת.
תהליכי אבחון טרשת נפוצה
יש לציין כי תהליכי האבחון בטרשת נפוצה משלבים בירורים ובדיקה לגבי נוכחות תופעות הלוואי והיסטוריה של המחלה כפי שהיא באה לביטוי אצל החולה הספציפי. בירורים אלה מחזקים מדדים קליניים לקיום המחלה. יחד עם זאת מדדים פרה-קליניים מתקבלים עם כניסה למהלך של בדיקות בטכנולוגיות בדיקה שונות שמטרתן לאשש או לשלול את הדיאגנוזה. אלה הם תהליכי דיאגנוזה של טרשת נפוצה שלעיתים לוקחים זמן יקר.
התהליך הנפוץ ביותר לתחילתו של אבחון טרשת נפוצה, נובע ממצב בו אדם שטרם אובחן, חווה תופעות ושינויים בלתי מוסברים של חוויות חושיות תפקודים מוטוריים ולעיתים אף הקוגניטיביים כתוצאה מפגיעה במערכת העצבים המרכזית (המוח). בעגה המקצועית מצבים אלה מכונים התקפים. בשלב הראשוני בטרשת נפוצה אבחון יכול להתמקד באיתור והסברים אשר מתאימים לתחום בו עוסק הרופא אשר אליו אתם פונים, תוך שלילת קיומן של מחלות שלהן סימפטומים משותפים לטרשת נפוצה.
על אף כי מדובר במחלה נוירולוגית אשר פוגעת בהולכה העצבית ותפקודים עצביים שונים, פונים לרופא המטפל בסימפטום ממנו סובלים בזמן נתון. בין אם פונים למרפאת כאב, גסטרולוג או אורטופד ההתייחסות תהייה לסימפטום ספציפי ולכן דרך הטיפול אשר תבחר, אין בכוחה לתת מענה להתמודדות עם מקור הסבל האמיתי. לעיתים אף תיגרם החמרה משמעותית תוך כדי תהליכי אבחון מוקדמים, בטרם בוצע אבחון טרשת נפוצה עצמו.
במרבית המקרים, באבחון טרשת נפוצה אשר הנה מחלה נוירולוגית בעלת מימד אוטואימוני, נצפה מצב של שיבושים תפקודיים מאובחנים של מערכת העצבים (שיבושים בתהליכים קוגניטיביים, הפרעות בתהליכי חישה, וכן שיבושים מוטוריים) לצד חוסר איזון הורמונלי שאליו נלווים התקפי כאבים, הפרעות מוטוריות נוספות.
חשוב להבחין בין השלב שבו תהליכי טיפול ואבחונים אינם מתמקדים בטרשת נפוצה. לתהליכי אבחון הננקטים לאחר שהרופאים הגיעו למסקנה שלפניהם מקרה שהוגדר כחולה טרשת נפוצה, אבחון במקרה זה תפקידו לאשש את אבחנת הרופאים.
טרשת נפוצה אבחון בטכנולוגיות מתקדמות
מרגע שהגיעו רופאים למסקנה שאכן לפניהם מקרה של טרשת נפוצה, לפניהם עומדות מספר טכנולוגיות לאבחון טרשת נפוצה על דרך האישוש או השלילה. המחקר בתחום אבחוני זה עשה צעדים משמעותיים על אף כי בתחום הטיפול בטרשת נפוצה עדיין לא נמצאו פתרונות להכחדת המחלה אלא רק לעיכוב התקדמותה והכחדת תופעות הלוואי.
חשוב להדגיש כי כמעט כל הבדיקות הספציפיות לאיתור ואבחון טרשת נפוצה אינן נותנות הבחנה מלאה אלה רק מציינות את גובה הסיכוי לקיומה של המחלה. הסיבה לכך היא כי טרשת נפוצה חולקת התוויות רפואיות נוירולוגיות ואחרות עם מספר מחלות ותסמונות נוספות.
אחת הבדיקות הראשונות היא סריקת תהודה מגנטית MRI של המוח וחוט השדרה.
יש להדגיש כי בדיקת MRI מאבחנת טרשת נפוצה בדיוק של 90% בלבד כיום. הבדיקה מספקת לנוירולוגים תמונה לגבי קיומם או אי קיומם של נגעים בתאי עצב פגועים במוח או בחוט השדרה. השינויים המתרחשים בנוכחותם של תאי פגועים. וכן האזורים שבהם קיים ריכוז של נגעים. הפגיעה האופיינית היא בשכבת המיאלין של תא העצב. פגיעה שמשבשת באופן משמעותי את ההולכה העצבית.
כאשר עולה מהבדיקה הקבלה בין מיקום ונוכחות תאי העצב הפגועים לבין מאפייני הפגיעה המוטורית למשל, מתחזקת ההנחה שלפנינו טרשת נפוצה.
בשלביה הראשונים של המחלה החלקים הפגועים אינם כה בולטים אולם התקדמות המחלה מלווה בנוכחות ברורה יותר של פגיעות בתאי העצב.
מחקרים כיום מצביעים על התוויות ברורות למדי, בבדיקות MRI, שנוכחותן מצביעה על קיומה ונוכחותה של טרשת נפוצה.
(במרבית המקרים בדיקת MRI מוח ובדיקת MRI לחוט השדרה לא מתבצעים בו זמנית וסדר הבדיקה יקבע על פי הרופא המטפל).
חזרה על בדיקות ה-MRI וקבלת תמונה עדכנית של אזורי המוח השונים מאפשרות לרופא המטפל מעקב אחר התפתחות המחלה, עיקובה או תפניות בהתפתחות וכן מאפייני אזורים נגועים חדשים.
Evoked Potentials – בדיקה לאבחון טרשת נפוצה בעזרת פוטנציאלים מעוררים ותגובות לגירויים חיצוניים.
לעיתים יכול להתרחש הבלתי צפוי, כאשר חולה פונה לבדיקה בעקבות התקף סימפטומטי לא מזוהה ורופא ערני, עורך אבחון נוירולוגי בסיסי. זהו לעיתים פתח לתחילתו של תהליך אבחון נוירולוגי מורכב יותר ויסודי שיש בכוחו לאשש את קיומה של מחלה נוירולוגית אשר פוגעת בתפקודים העצביים. נוירולוגיים וסנסומוטוריים. במחלת טרשת נפוצה אבחון הוא שלב קריטי לתחילת ההתמודדות. וכך, לעתים אבחון נוירולוגי בסיסי המבוצע על ידי רופא משפחה או מתמחה במיון כלאחר יד יכול להוביל לתהליך האבחון הנוירולוגי המלא.
הבדיקה הנוירולוגית מורכבת מבדיקה גופנית הכוללת בחינת תגובות רפלקסיביות, תנועתיות עיניים, שיווי משקל, קורדינציה של הגפיים וכן תקינות היכולת המילולית – דיבור.
אם בבדיקה ראשונית זאת התגלו ליקויי תפקוד תיערך בדיקה יסודית ומעמיקה של מאפייני הולכה עצבית ותגובות לגירויים סנסומוטוריים ופוטנציאלים מעוררים באזורים שונים במוח. בבדיקה זאת מוצמדות אלקטרודות לאזורים מאופיינים ורלוונטיים במוח על מנת לבחון את תקינות התגובה, הקצב והמיקום. בדיקה נוירולוגית זאת בוחנות את המהירות והאופי של התגובה לגירויים ספציפיים. במרבית המקרים הבדיקה הראשונית כוללת שלושה סוגי בדיקה.
בדיקה לתקינות ההולכה העצבית של עצב הראייה.
בדיקה של תפקודי עצב השמיעה.
בדיקת תקינות מסלולי ההולכה של המערכת העצבים האחראית על המסרים התחושתיים מפני העור אל המוח.
בדיקות אלה מנסות לאתר האטה בהולכה העצבית אשר מצביעה במקרים מסוימים על פגיעה במעטפת המיאלין אשר אופיינית גם לטרשת נפוצה. הבדיקה עשוייה להיות ממושכת אך מהווה נדבח משמעותי בתהליך אבחון טרשת נפוצה
טרשת נפוצה אבחון בניקור מותני – Lumbar Puncture) LP)
זהו תהליך פשוט יחסית שבו תחת הרדמה מקומית נלקח לבדיקה נוזל הנמצא בחלל הבין חולייתי של חוט השדרה. תהליך זה היה בעבר מעורר חרדה אך כיום הוא מתבצע כמעט ללא תופעות לוואי.
כאשר מוצאים שרידי נוגדנים בנוזל חוט השדרה הדבר מצביע על כך כי המערכת החיסונית תוקפת ופועלת נגד מערכת העצבים המרכזית ומשבשת את פעילותה התקינה.
עצם קיומו של מצב זה מצביע על מספר אפשרויות מחלה שאחת מהן היא טרשת נפוצה. ולכן משתמשים בבדיקה זאת רק במידה שטרשת נפוצה לא אובחנה בבדיקות אחרות.
המידע במאמר מבוסס על פי מחקרים שפורסמו בארה"ב.
